אז אח שלי נולד פג אחרי הריון שהיה בסיכון גבוה גם לו וגם לאמא שלי. בגלל זה ועוד כל מני דברים שהיו בילדות נוצר מצב שההורים שלי מגוננים עליו באופן שבעיניי פוגע בו. במהלך השנים האחרונות הייתה לי הרבה ביקורת על אורח החיים "התלותי" שאח שלי מנהל שלא תואם את גילו ואת יכולותיו. חשוב לציין שרוב הביקורת שלי לאורך החיים הגיעה ממקום נקי שבאמת רוצה בטובתו.

אחרי ששמעתי אותך מדבר על עין טובה באופן אסוציאטיבי ודי מיידי אח שלי קפץ לי לראש. חשבתי על זה שלאורך החיים אני אומרת לעצמי שאני רוצה לעזור ולתמוך בו אבל שבעצם לעיתים קרובות אני שיפוטית, לפעמים מקטינה וגם אני בתוך תוכי לא באמת רואה אותו בעין טובה, אני בעיקר מתמקדת בחסרונות ובקשיים שלו.

אחרי שחשבתי על זה לעומק והבנתי את זה, התחלתי ממש לחפש באופן אקטיבי להסתכל עליו בצורה מורכבת יותר, לראות גם את הצדדים הטובים והמסוגלים שלו ולשקף לו את זה בחזרה. יש לנו עוד דרך ארוכה לפנינו וכנראה שעוד יהיו לנו עליות ומורדות, אבל עצם זה שאני מסתכלת עליו קצת אחרת והוא מרגיש את זה, זה המון בשבילי ובשביל הקשר שלנו.